"וּבֹא רְאֵה, בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא אָדָם בְּזִוּוּג אֶחָד זָכָר וּנְקֵבָה וּמִתְכַּוֵּן לְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי, אָז הוּא שָׁלֵם, וְנִקְרָא אֶחָד בְּלִי פְגָם
מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְזַמֵּן אוֹתָהּ בְּרָצוֹן אֶחָד עִמּוֹ. וְיִתְכַּוְּנוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד לְאוֹתוֹ הַדָּבָר" (מתוך הזוהר)